רומניה …. היית או חלמתי חלום ? 

כתבה וצילמה: רוני רונן

7/9/21 
ראש השנה והבית מלא אורחים , בחדשות מודיעים  שיש קצת הקלות בחוקי הבידוד לשבים מחול וחופש התנועה נעשה לפתע אפשרי … בן זוגי היקר ממלמל משהו על השתילה הקרובה במשק שתדחה בכמה שבועות וזורק שאלה לאוויר האם אני פנויה לטיול ….
הגלגלים מתחילים להסתובב מהר הלפטופ נפתח במרפסת , מעלה את שביל ה TET  הנחשק  על המפה ומחפשת לאורכו סוכנויות להשכרת אופנועים ומה צבע המדינה ….
יורה מיילים לכל עבר, הראשון שיענה בחיוב לשם אקנה כרטיסים …

12/9/21
3:00 לפנות בוקר השעון מצלצל ואנחנו יוצאים לנתב"ג . 
שני טרולים עם שקי שינה  אוהל קטן , חליפות סערה, שתי קסדות ביד, מזוודה ענקית  שבתוכה  מגפי רכיבה, מיגוני גוף כלי עבודה  וכמובן…  4 סטים של תיקי ה MAD DOG האהובים שלנו !! 

9:00 בבוקר נוחתים בבוקרשט ומיד ממשיכים במיניבוס 200 ק"מ עד בראשוב, משם רק עוד אוטובוס אחד קצר לכפר rasnov .
16:00 אחה״צ אנחנו סוף סוף פוגשים את השותפים שלנו ל תשעה ימי המסע שלפנינו .
זוג exc 350 שרואים עליהם שעברו כבר דבר או שניים בחיים בדיוק כמו שאנחנו אוהבים .
היו קצת חששות מנפח האופנועים שכן בבית שנינו רגילים לעוד קצת סמקים ועוד קצת כ"ס (שני כתומים 500 ו-690 סמ״ק)  ובכל זאת אנחנו מאושרים. 

רומאו בעל הסוכנות רואה אותנו מרחוק ומיד מזנק על אחד האופנועים (כנראה שלא לגמרי האמין שנבוא 😅)  תוך עשרים דקות והאופנוע מונמך ב 5 סמ לבקשת גמדה שכמוני המזוודות נפתחות ואנחנו הופכים את זוג אופנועי האנדורו שקיבלנו בקלות רבה למיני- אדוונצר ומוכנים למסע …. 

13/9/21 
7:00 מתייצבים בהתרגשות גדולה בחזרה במוסך של רומאו – סוגרים ניירת אחרונה לוחצים ידיים ובברכת שלום יוצאים להרפתקאה. תשעה ימי רכיבה מלאים, ברובם על שביל ה- tet המופלא ,
שמונה מתוכם בשטח ויום אחד של צמצום מרחקים על דרכים כפריות צדדיות …
האופנועים התגלו כשותפים אולטימטיבים למסע מסוג זה – קלילים ולכן גם לא מעייפים, עוברים בכל תוואי לא מפחדים מבוץ ולהפתעתנו לא נורא גם לרכב איתם בכבישים צדדים כשצריך.
רכבנו מראסנוב צפונה עד גבול אוקריינה ומשם דרומה לסיביו ובחזרה מזרחה על ה TET עד ראסנוב . 
בין 150 ל- 200 קמ ליום בממוצע וסה״כ קרוב ל 2000 ק״מ בירוק הקסום הזה …. 

ארץ שהזמן עצר בה מלכת – חוטבי עצים, רואי צאן ובקר, עדרי סוסים כבשים ופרות , חוואים מגדלי חזירים עגלות רתומות לסוסים בכל פינה, ילדים שמנופפים לשלום בהתרגשות רבה לרוכבים החולפים על השביל עם ניחוחות העולם הגדול…
יערות הרים גבעות מעברי מים בוץ המון שבילים לבנים עליות ומורדות אבנים גשם שמש ואתגרי אינדורו  במינון הנכון בדיוק. 
דובים אומנם לא ראינו אבל נוכחותם בשטח מורגשת בכל רגע ורגע. 
הנופים המתגלים עוצרי נשימה פעם אחר פעם וההתרגשות הופכת  את הקור והמאמץ  לנסבלים גם כשכבר בקושי מרגישים את הידיים מרוב כאב.  

עד העונג הבא 🍓